טוען נתונים...
טוען נתונים...
משקיעים מוסדיים גדולים חייבים לחשוף את אחזקותיהם לרשות ניירות הערך האמריקאית מדי רבעון. הנה איך להשתמש בדיווחים האלה נכון — ואיפה הם מטעים.
כל מנהל השקעות מוסדי בארה"ב שמנהל מעל 100 מיליון דולר חייב על פי חוק להגיש ל-SEC דוח רבעוני (Form 13F) עם כל האחזקות שלו במניות סחירות. זה כולל את קרנות הגידור והמשקיעים המוכרים ביותר בעולם — וורן באפט, ריי דאליו, בילי אקמן ואחרים. הדיווחים האלה פומביים וזמינים לכל אחד.
מעקב אחר שינויים ברבעון לרבעון — אחזקות חדשות, הגדלת פוזיציה קיימת, או יציאה מלאה — נותן חלון להחלטות של המשקיעים המנוסים ביותר בשוק. כשכמה גורואים בלתי תלויים מגדילים אחזקה באותה מניה באותו רבעון, זה איתות ששווה בדיקה.
טופס 13F מוגש עד 45 יום אחרי סוף הרבעון. כלומר, כשהדיווח מתפרסם, הנתונים בו כבר בני חודש וחצי לפחות — וייתכן שהגורו כבר מכר את הפוזיציה שרואים בדיווח. זה לא "מה קונים עכשיו", אלא "מה קנו לפני חודשיים". חשוב במיוחד למניות תנודתיות שבהן הרבה יכול להשתנות בפרק זמן כזה.
עדיף להתייחס לדיווחי 13F כאיתות משלים על שכנוע ארוך-טווח באיכות עסקית, לא כהמלצת תזמון קנייה. אחזקה שגורו מסוים שומר עליה במשך כמה רבעונים רצופים אומרת יותר מקנייה חד-פעמית אחת, ושילוב עם ניתוח עצמאי של המניה עצמה תמיד עדיף על העתקה עיוורת של תיק של מישהו אחר.
רוצים לראות את זה בפעולה על מניה אמיתית? נתחו מניה עכשיו
קראו גם
המידע במדריך זה נועד לצרכי למידה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות. פירוט מלא בעמוד כתב הוויתור.